ושמא תאמר אם כן היוצא מזה הוא כי מהתלים וממרים הם בעיניך רעיך כאמרו ובהמרותם תלן עיני כי שללת בחינה זולת זו וזה מן התימה כי הלא כל אחד יגיד ויורה כי רעים ודודים הם לך בכל פעולות התפעלותם בצרתך כדבר שנאמר וישאו את עיניהם מרחוק וכו' וישבו וכו' ועוד שנית כי כל אחד הניח במקומו את בניו כמה זמן שעיני בני כל אחד תכלינה מתי יראו את אביהם ומה גם לרז"ל שהיה מקום כל אחד רחוק ארבע מאות פרסה ואין איש מניח את בניו אסירי תקותו לבקר את זולתו ימים רבים אם לא מרוב חמלה ואהבה רבה לא כן הוא כי הנה כל כך ערב להם חלקת לשון אשר ישבח את כל אחד מהם לומר שיש להם אחוה ורעות עצום מניח כל אחד את בניו בתוחלת ממושכה וז"א לחלק יגיד וכו' שבשביל החלק הוא חלקת לשון מי שיגיד שאנו רעים ואהובים יניח את עיני בניו שתכלינה כי יעשו למען החזיק חלקת לשון כי כל רואם יאמר שתוכם כברם באהבה רבה שהוא התפארות בעיני ההמון:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 17 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b