חלקת מחוקק על איוב · פרק 14 · פסוק 3

והנה זאת קושייתי כי הנה אף על זה החומר של ילוד אשה פקחת עיניך לבל העמיס יסורין על החומר הזה על מה שלא חטא עתה רק לתקן פגמו שהוא מסטרא דאתתא ואותי בגופי תביא במשפט עמך ולא חסת על גופי וזה אמר ואותי כו' בתמיה שהבאתני במשפט על מה שלא פשעתי ולא חטאתי:

(א) או יאמר אדם ילוד אשה כו'. בהזכיר מאמר הסבא עליו השלום בספר הזוהר פרשת משפטים כי המת בלא זרע הוא בעצמו הבן אשר נולד מאחיו המיבם ושירידה היא לו שאשתו נעשית לו אמו עוד ידענו מאמר רעיא מהימנא פרשת פנחס כי איוב בן יבמה היה ועל כן היו עליו יסורין שהוא להתם חלאת הראשון. ונבא אל הביאור אמר הנה אדם שאחר היותו גדול שבשם אדם יכנה ונעשה ילוד אשה ילוד של אשה היא אשר היתה לו לאשה תחת היותו בעלה הנה האיש ההוא לא יעדר מהיות קצר ימים או שבע רוגז כי הוי"ו תשמש במקום או כלומר שעל כן היה הוא להיותו בן יבמה שבע רוגז:

(ב) והנה זאת תלונתי כי הנה האדם הנז' במותו בלא זרע כציץ יצא לעולם וימל נכרת בלי זרע ולמה במקום מיתה לא נתייסר ביסורין ויחיה ויוליד ולא שישוב ויתגלגל על יד אחיו ואשתו אך הוא לטובתו שיכבדו עליו היסורין ויהי כבורח מהם במותו וזהו ויברח כצל ולא יעמוד כי אם ישוב אל העולם ליתקן:

(ג) ואלו הם דברי שאגתי האם על זה האדם הנז' שמת בלא זרע פקחת עיניך לבלתי הכביד יסורין על הגוף ההוא וסלקתו עם שהוא אשר חטא ואותי שאני הוא עצמו שבאתי מאשתו ואחיו כמו שכתבנו כי בן יבמה היה תביא אל העולם הזה בגוף אחר במשפט עמך לעשות משפט בי על אשר חטא הוא כי אתה חסת על הגוף שהיתה נפשי בו בהעוותה ותביאני לקבל צרתו עם שגופי לא נמצא עמה כאשר הוטמאה וזהו ואותי תביא כו' בתמיה: