חלקת מחוקק על איוב · פרק 15 · פסוק 20

ומה הוא הדבר אשר החכמים ההם יגידו הלא הוא לומר אל יקנא לב איש בחטאים כי הלא כל ימי רשע הוא מתחולל והוא מה שכתוב אצלנו בביאור משלי כי אין קשה בעולם כקנות גיהנם כי אינו נקנה רק בעמל וכעס כי חיי צער יחיה וחייו אינם חיים כי הלא אם נפתה לבו על אשה לא ינום ולא יישן ויודד משנתו בנשף בערב יום באישון לילה הרבה כושל גם נפל במכשולות ופחתים ואם ימצאוהו השומרים הסובבים בעיר יכוהו פצעוהו ואם ירגיש בבואם יעלה שמים וירד תהומות ופתע ישבר כי יתחבא לברוח ובא אל הבית לעשות מעשהו ונשכו הנחש כי ישית עליו בעל האשה חרב נוקמת כי לא יחמול ביום נקם ולא ימלט מידו כי אם בשבר רגל או שבר יד ואם יחמול עליו ולא יכנו לא יבצר מלזעוק צעקות גדולות אל כל שכן קרוב ואח רחוק קהל גדול יבאו לראות כבלע הרשע הלז ויהיה לחרפה ולקלס לעיני כל רואיו ויהפך לאבל כנורו וההיקש בדבר לחומדי ממון לחתור בחשך בתים כי גם הוא יהיה בכל רע בתוך קהל ועדה ככל החזיון הזה וכן בכל מיני רשע כסל אשר יבחר עמל וכעס וקיקלון על כבודו כי ישנא בעיני אלהים ואדם כאופן כי למי אוי למי אבוי שכל ימיו מכאובים לירש גיהנם מה שאין כן לנוחלי גן עדן כי בשובה ונחת בביתו ובחומותיו דורש טוב ודובר שלום שמח בחלקו עובד את ה' כפי יכלתו בטוב לב שלאנן ושלו נוחל עוצם הבא. ונבא אל הענין אמר אל תקנא באיש רשע כי זולת גיהנם גם פה כל ימיו מכאובים כי כל ימי רשע הוא מתחולל כמדובר ושמא תאמר הלא גם אנכי לא קנאתי כי אם באיש עריץ בהון רב שלו בביתו ורענן בהיכלו הנה גם זה רבה דאגתו כי מרבה נכסים מרבה דאגה כי כל מספר שנים אשר נצפנו מן השמים לעריץ ההוא חיי צער יחיה: