חלקת מחוקק על איוב · פרק 19 · פסוק 29

ולכן גורו לכם מפני חרב ואל יעלה על רוחכם שעל ידי החרב תהיה מיתתכם כפרתכם כי לא כן הוא כי אם חמה של שתי העונות שהם מה שתגעו בכבודי וגם בכבודו יתברך הוא חרב כלומר כי אין החרב רק הוראת חמה לרמוז לכם כי חמה שפוכה עליכר. למען תדעון שלמרק העונות הנזכר יש דין לכם דין למעלה כי לא היתה החרב רק חמה להורות הרוגז אך הפורענות עתיד לבא. או יאמר גורו לכם מפני חרב בשום לב אל אומרו חמה והל"ל חמת אך אמר גורו כו' ואם תאמרו האם על הלעיגנו בך או אמור לך שלא כשר אתה אנו חייבים הרג לזה אמר אינו שחייבים אתם הרג מעתה רק שעל ידי הרגיל עצמכם בחמה נגדי תבאו לידי חיוב הרג כי עבירה גוררת עבירה וזהו כי חמה גוררת עונות חרב על כן אמרתי כי מעתה גורו לכם מפני חרב ושמא תאמרו אדרבה אני הוא החייב יותר שאני חושד אתכם ואומר כי תאמרו מה נרדף לו כו' ואולי אנו לא נאמר זה ומה שאנו אומרים שלא כשר אתה הוא כי טוב לחשוד אותך מלחשוד להקב"ה דעביד דינא בלא דינא לזה אמר גם אני לא אמרתי כמחזיק בדבר רק למען תדעון שדון ואם לא אמרתם מה נרדף לו כו' שלא תאמרו אותו: