(יב) בכחו כו'. אחרי דברו בהשגחת תליית הארץ באויר כי בחכמה יסד ארץ שתלאה על בלימה שם פניו אל מציאות הארץ ושמים אשר יש הוראה מוחשת אל חדושם ולא עצרהו הגשם והחל בארץ ואמר בכחו כו' לומר כי מי שרגע הים ותראה היבשה בים סוף כאשר נתפרסם בעולם ודאי כי בכחו אשר אמר יקוו המים וכו' ותראה היבשה והמאוחר ראיה אל הקודם והוא כי הלא נאמר עושה ארץ בכחו כו' ובתבונתו ברא שמים הנה כי נתיחסה עשיית הארץ אל כחו והשמים אל תבונתו. ונבא אל הענין אמר בכחו שעשה ארץ בכחו באותו כח רגע הים ודאי הים הוא אשר אמר יקוו המים וכו' ותראה זה היבשה באופן שמה שמה שרגע הוראה אל כחו שעשה ארץ בכחו וכן ראיה אל תבונתו שברא בה שמים במה שמחץ רהב שרו של מצרים כי לולא ברא שמים לא מחץ רהב שבשמים:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 26 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b