חלקת מחוקק על איוב · פרק 6 · פסוק 12

ופירש הטעם ואמר מה שאמרתי מה כחי כי איחל הוא אם כח אבנים כחי שיבנו על קצת אבנים כובד בתים תחתים שנים ושלישים ואם יתרועע הבנין וישובו ויבנו באבנים עצמם אותם הבתים לא יותש כחם כי אם ככחם אז כחם עתה כי לא אשר סבלו בית כובד הבנין מתחלה או עד שנתרועעו התיש כחם אך אברי לא כן כי מכובד החולי נשארו תשים וחלושים בלי כח ואשר אמרתי ומה קני כי אאריך נפשי הוא כי אם בשרי נחוש לומר כי הלא על ידי חליי נתעכל ונתמעט הלחות שרשי ומה אוכל לחיות עוד כי אם ימי מספר כי האם בשרי נחוש כנחשת הזה שמזיע ומוציא לחות פעמים רבות ואין מתמעט קיומו מפני כך ותמיד איכותו קיים וחוזר ומוציא זעת לחותו תמיד ואינו הולך ונפסד לא כן הוא כי כל מה שנתמרק הלחות שרשי ממני נתמעט חיותי: