וחוזר אל הענין ואומר כי הדל בראות כי נשתלח בו חרון אפו יברח מנשק ברזל פן ברוב כעסו בנשק יצא לקראתו ובורח למקום שמם מסוכן לבקש לחם ובדרך יקרה שיחלפהו שם קשת נחושה בדרכים וגאיות ויסתכן לבקש לחם בהיתר או באיסור וימות מיתה משונה והוא מאמרם ז"ל בגמרא על פסוק ידינו לא שפכה את הדם הזה וכי יעלה על הדעת שסנהדרין שופכי דמים הם אלא לא בא לכאן ופטרנוהו בלא אכילה כו' ופי' שאם היו פוטרים אותו בלא לחם יצא וילסטס את הבריות ויקומו עליו ויהרגוהו ומעין זה אמרו רבותינו ז"ל אלו נתן יהונתן לדוד ג' ככרות לחם לא מת הוא ונוב עיר הכהנים וכו' נמצא כי העלם עין מן הצדקה גורם ש"ד:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 20 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b