חלקת מחוקק על איוב · פרק 10 · פסוק 4

ואם היה נסיון מאתך לנסותני אם אעמוד בנסיוני לא יתכן כי העיני בשר לך שיראה לעינים וצריך לדעת לנסות מחשבותי ושמא תאמר שעצרך הגשם הוא חומר עכור של אדם לדעת בפרטי מעשה חומרו והרהורו זה לא יתכן גם הוא כי הכראות אנוש שאינו רואה רק מה שבאור ולא מה שבחשך כי ראייתו היא על יד קבלת עינו מהאור מה שאין כן בחשך שאין שם ממי יקבל האם כך תראה חלילה לך שאינך מקבל מהחוץ ואם כן תדע מה בחשוכת עכירות החומר עם שנהורא עמך שרא:

(ג) או יאמר הטוב כו'. לומר הנה מלך בשר ודם עושק להנאתו אך אתה הטוב והנאה יש לך כי תעשוק כלומר כי הכל שלך והענין כי הלא כתבנו מרז"ל כי היתה הנפש באיוב כיין בחבית שבורה נמצא כי הנפש תצטער שהיא אובדת מלהיות למעלה בבית תענוגיה והחומר בחסרונו הרב אמר הטוב לך על הנפש כי תעשוק אותה מלהיות במושבה העליון כי תעכבנה בגוף הנגוף וגם כי תמאס את החומר כי גם אני מהחומר הראשון שגבלת את האדם בעשותו הוא יגיע כפיך שהוא חומר מתייחס ליגיע כפים אינו מן התימא כאשר הנפש הרוחנית שראוי לרחם עליה ואם הוא כי שמעת אל עצת השטן באמור לך אולם שלח נא ידך וגע כו' האם על עצת רשעים הופעת בתמיהה:

(ד) אך הוא לא עשה דבר כי אתה פתחת לו לשיקטרג כי הלא העיני בשר לך ששאלת לו מתחלה מאין תבא האם לא ראית אתה ועוד שאמרת לו השמת לבך על עבדי כו' האם כראות אנוש תראה הרואה לעינים ולא ללבב שאמרת לו השם לבו לראות אם צדיק או רשע הוא מי שאתה מעיד עליו שהוא תם וישר וכו' האם בשום לבו יראה אם כדברך כן הוא שהוא תם כו' אם אין ולמה זה האם יש כמוך רואה ללבב אך ודאי לא עשית כי אם לעוררו להשטין עלי: