הלא אבדון ומות אמרו ששמעו שמעה של תורה כשנאמרה לסיני והוא כמפורש אצלנו במקום אחר והוא כי גזר הוא יתברך שעל ידי התורה יהיה לישראל חירות ממלאך המות ובכללו הוא מגיהנם כי אין גיהנם בחיים והנה על יד העגל נתחייבו מיתה ואבדון והנה היה מקום לבל יענשו על שבור הלוחות שידונו כפנויה ולא כאשת איש אמנם אבדון ומות אמרו אין לישראל ליפטר מהעונש של אבדון ומות כי הלא באזנינו שמענו שמעה של תורה כשניתנה להם על פה והיו כאירוסין וגם שהלוחות היו ככתובה הנה לא תפטר מהעונש הארוסה בלא כתובה שתזנה כי לא היה הפרש אלא לשלא תהיה כליה הא מיהא למדנו כי אבדון ומות שמעו וכל שכן מלאכי השרת:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 28 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b