חלקת מחוקק על איוב · פרק 31 · פסוק 12

ופירש ואמר מה שאמרתי כי היא זמה הוא כי אש הוא כו' והוא כי אין לומר הלא עד כה לא פעלת און כי אם נפתה לבך על אשה ועל פתח רעך ארבת כי הלא אש היא ועד בא האדם עד עשות העבירה עד יירש גיהנם לא תניחנו ועל כן טוב הוא שמתחלה ימות האיש ותטחן לאחר אשתו ולא שיאריכו לו כי לא תשקוט איכות העבירה עד יורידהו עד אבדון והוא מאמר שלמה בחכמתו באומרו כי בעד אשה זונה כו' ואשת איש נפש יקרה תצוד והוא כי שתים הנה קוראותיה א' שנפש יקרה תצוד אל תוך מצודת גיהנם ב' שיבא עד ככר לחם שהוא אבדן נכסיו ועל שתיהן אמר איוב על הא' כי אש היא עד אבדון תאכל כי תתחיל במעט עד תצודנו עד אבדון כמדובר ועל הב' והיא בואו עד ככר לחם אמר ובכל תבואתי תשרש ושיעור הענין כי על כן טרם יכלה הרעה להיות בו אבדון ולשרש כל תבואתו טוב הוא ימות זכאי אחר שעל פתח רעו ארב ולא ימות חייב ותאבד נפשו וכל ממונו והוא מז"ל על בן סורר ומורה ימות זכאי כו':