כלי יקר על בראשית · פרק 22 · פסוק 2

ולך לך אל ארץ המוריה. הזכיר לך לך היינו אל עצמותיך כי משם תוצאות החומר, אשר לוקח ממקום שנאמר בו (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי, כמבואר פר' לך לך (יב א). ובמלת המוריה נראה יה מיותר שהרי נאמר אלך לי אל הר המור (שיר ד ו). אלא לפי ששם מקום אבן שתיה, אשר ממנו הושתתו שני עולמות שנבראו בשם של יה, כי שער השמים שם הוא, ושם נשלם הזיווג בין הקב״ה לישראל, כדיבוק בעל באשתו אשר שם יה מתווך ביניהם, ויגיד עליו ריעו ט״ו מעלות שהיו מן עזרת נשים כמספר שם יה. והיה סימן לב״ה שיבנה בו אחר ט״ו דורות שמאברהם עד שלמה.

ומה שאמר, על אחד ההרים אשר אומר אליך לפי שהמקום ההוא לא גלה הקב״ה לשום בריה שבו יבנה המקדש, כמו שיתבאר טעמו לקמן פר' ראה (יב ד) בע״ה זולת אברהם ידע סוד זה, כי על כן קראו ה' יראה כמו שיתבאר בסמוך בע״ה בפסוק ה' יראה. ד״א אשר אומר אליך כי לעתיד יהיה דבר ה' אל נביאיו משם כמ״ש (שמות כה כב) ודברתי אתך מעל הכפורת. וי״א אשר אומר אליך קאי על והעלהו לעולה, לא אמר והעלהו עולה אלא לעולה היינו להעלות עולה אחרת אשר אומר אליך, מי יהיה העולה, או בנך או איזו דבר אחר.