כלי יקר על בראשית · פרק 32 · פסוק 31

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים. הוא הדבר אשר דברתי שרצה סמאל לסמא עיני שכלו באבק לשה״ר עד שיכחיש מציאתו יתברך ולא יראה פני ה', וכאשר תנצל נפשי ע״י עלות השחר אז ראיתי אלהים פנים אל פנים, להשיג מציאותו יתברך ע״י זריחת השמש בעלות השחר, הפך מדעת סמאל המסמא והמטמא והמדמע קודש בחול, וז״ש ויזרח לו השמש והיינו לרפאותו, ואח״כ אמר והוא צולע על יריכו קשיין אהדדי, אלא שר״ל שעל ידי זריחת השמש באה לו הרפואה על המכה אשר רצה סמאל להכותו, והוא לעור עיני שכלו להביאו לידי הכחשת אלוה, לכך נאמר לו לצורכו כי זרחה עליו השמש צדקה ומרפא בכנפיה ובסבת זריחתה מלך ביופיו תחזינה עיניו, אבל מ״מ אהני מעשיו של סמאל לעשותו צולע על יריכו ולסגור בעדו שערי בינה, לבלתי היות לו מבוא לבא בסוד ה' ליראיו, כ״ז היות עינו על ממונו והיותו להוט אחר בולמוס קניני העולם הזה.