(רסז) פי' מה שכתוב ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון (שופ' יד טו) היה ראוי להיות הרביעי בעבור שמצא למעלה (פ' יד) "ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים" (ובס' הרקמה במקום ביום השלישי, ועיין הערה ג שם), והפי' שם כן הוא, התעסקו והטריחו נפשם שלשה ימים להגיד החידה ולא יכולו, וכאשר ראו כן נואשו ממנה, וכאשר היה ביום השביעי אמרו לאשת שמשון פתי את אישך, וכאשר הציקתהו ביום השביעי בעבור הדברים שנאמרו להגיד לה, כי כן כתוב, וטעם, ותבך עליו שבעת הימים (פ' יז) ספר הכתוב כי היא מעצמה היתה בוכה כל אותן הימים שיגיד לה החידה אעפ"י שלא ביקש אדם ממנה מזה, וכן פי' הרד"ק בפעם השניה:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 21 · פירוש 267
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024