(קעג) לשון קללה תהיה הנחתו על המקלל אדם בפניו כי זה יהיה קלון ובזוי אל המקלל, ולשון ארירה נופל על המקלל חבירו שלא בפניו, ואמר ארור פלוני, וכשאומר ארור אתה אז יקרא מקלל, ובאברהם אמר ומקללך אאר (ברא' יב ג) מי שיקלל או יַקלה את אברהם בפניו ד' יגזור עליו ארירה שלא בפניו, כי לא יתגלה ד' אל הרשע לומר לו ארור אתה (שד"ל):
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 22 · פירוש 173
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024