(מג) פי' אם היה מנהג הכתוב לכתוב הכל בשוה, תמיד מלא או חסר, ושינה במקום אחד, אז יתכן היה לבקש טעם השנוי והחרשתי מזה, אבל אחרי שנמצא כתוב פעם מלא, ופעם חסר, ועל מלה אחת דרשו כמו "לעלם" לפי שחסרה, ומלה אחרת לא דרשו, וגם מנהג הכתוב לכתוב פעם מלא ופעם חסר, ע"כ אין לנו לבקש טעמו, מדוע זה חסר וזה מלא:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 20 · פירוש 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024