(מ) "וי"א מלשון מכירה שמכרו עצמן, כמו עם חרף נפשו למות", כן הוא בנדפסים ואין לו מובן כלל, כי מלבד שהפי' הזה אין לו ביאור כלל, טעות הנראה לעינים הוא, כי איך יביא עד על המכירה מהפ' עם חרף נפשו? ולדעתי צ"ל "מלשון מסירה (מן "ימכור ד' את סיסרא" (שופ' ד ט) "וימכרם ביד פלשתים" (שם י, ז) שפי' מסירה) שמסרו עצמן (הטעם בחמס מסרו עצמן למות, ויביא ראיה) כמו "עם חרף נפשו למות" (ופי' הרד"ק שם "גלה ופרסם נפשו ומסר עצמו למיתה מרוב חפצו למלחמה") כי המוסר נפשו למות על דבר. נקרא חרף נפשו, והמעתיקים החליפו אות הסמ"ך בכ"ף, כי הבדל דק ביניהם:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · בראשית · פרק 49 · פירוש 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024