(פג) הגאון מהר"ל מפראג בספרו תפארת ישראל (דפוס וויניציאה שנת שנט) רצה לתפוס את הח' ז"ל כאן שלא פי' הפסוקים כדעת חז"ל מפני שלא ידע השרשים אשר הם לחכמים, ויצא נגדו הגאון מ' יצחק לאמפרונטי במהדורא בתרא לפחד יצחק והראה שדעת הח' ז"ל כדעת חז"ל וכן פי' דעתו, וזה הוא: דעת הח' ז"ל כדעת רז"ל שזכור הוא מ"ע, ושמור הוא מצות ל"ת, ופי' שמלת זכור היא כללית שבכל יום יתן דעתו לידע איזה יום הוא מהשבוע, כדי שידע איזה הוא יום השביעי שהוא אסור במלאכה וישמור מעשותה והיינו שמור וזהו שכתב שישמור היום השביעי שלא יעשה בו מלאכה, ולא אמר שישמור את השבת לקדשו, אבל כוונת הח' ז"ל שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, היינו שבכלל זכור הוא שמור, שיזכור את יום השביעי כדי ליזהר מעשות בו מלאכה דהיינו שמור שהוא לא תעשה, וא"כ דעת הח' ז"ל כדעת רז"ל דזכור הוא עשה ושמור לא תעשה ובדבור אחד נאמרו ועיין קרני אור:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 20 · פירוש 83
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024