(שכח) בפ' כ', והסמיך זאת הפרשה עם פרשת העבדים בעבור היות העבד ברשות האדון ואפשר להכותו, והתחיל מכה איש ומת, וזה כולל כולם אף מכה עבד ואמה, ובאר דין המזיד והשוגג, ודין מכה אביו, ומבאר שיוצא מזה הכלל המכה את עבדו ע"י שהוא קנין כספו, נידון בדין או יומים:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 21 · פירוש 328
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024