(קיז) הגאון ז"ל יחלק בין מימי, ובין מי, הביאם רב"ח, לשון מימי נזכר על המים הראוים לשתות כמו ונתן מימיו (במד' כ ח), ברך את לחמך ואת מימיך (למטה כג כה) סתם את מוצא מימי גיחון (דה"ב לב ל) מימינו בכסף שתינו (איכה ה ד) ולשון מי נזכר על שאינם ראוים לשתות, כמו מפני מי המבול (ברא' ז ז) מעבור מי נח (ישעי' נד ט) את מי הים (למטה טו יט), וזה שאמר הכתוב כי לא יכלו לשתות ממימי היאור, שהיו מתוקים וראוים לשתיה:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 7 · פירוש 117
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024