(קעו) כי החובל הוא הלוקח משכון בחזקה, וזה אי אפשר שיהיה ע"י המלוה עצמו, דהא עובר על לא תהיה לו כנושה, אלא שממשכנו ע"י שליח ב"ד, והדיין כדין עשה ולא פשע בדבר, או לפעמים תבא הכחשה בין מלוה ולוה ויצטרכו לבוא אל השופט שידין ביניהם, ואולי מי שיצא מחויב בדין יקללנו ולכך יזהיר עליו:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 22 · פירוש 176
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024