(סא) כי מלת "שה" שם כלל לתישים ולעזים ולכבשים, ואחר שאמר הכתוב בפ' לה "ויסר ביום ההוא את התישים" ובפסוק הזה לא נזכר תישים, לכן פי' הח' ז"ל שהתישים נכללים במלת "שה" ויאמר כי "כל שה נקוד וטלוא תיש", והוא הזכר מהעזים, ואמר אחריו "וכל שה חום בכבשים וטלוא ונקוד בעזים" הם הנקבות:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · בראשית · פרק 30 · פירוש 61
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024