(שנט) עיין (מכילתא בא פ"י) עה"פ, כי כל אוכל מחמצת, שמפרש כי מחמצת הוא השאור המחמיץ, ובג' (פסחים מג א) מפרש מחמצת שנתחמץ מחמת דבר אחר, כי על שאור אינו חייב כרת שהוא נוקשה, רק בעת שהטילו לעיסה ומחמיץ אותה חייב עליו, ונשמע נתחמץ מחמת דבר אחר וכן נשמע חיוב השאור אף שתחלה לא היה ראוי לאכילה (התוה"מ), והנה מחמצת שם תאר לעיסה שיש בה שאור לכן השאור נכלל במחמצת:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 12 · פירוש 359
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024