מחוקקי יהודה יהל אור · שמות · פרק 28 · פירוש 96

(צו) וראיתי להקדים איזה הקדמות נחוצות, ואח"כ נבוא אל הביאור, וידע הקורא הנבון כי הלכתי בבאורי זה בעקבות הח' ז"ל עפ"י יסודי למודיו ועפ"י הקשי הגיוניו כפי שהיתה בימיו תכונת העולם בכלל הוא כדור חלול. והארץ תולה באמצעו דהיינו במרכז העולם (צענטרום) ובתוך החלול דהיינו שקערוריתה נמצאים ז' עגולים סביב הארץ, ועל כל עגול דהיינו מסלול קבוע כוכב אחד אשר חוזר על המסלול סביב הארץ לפי תכונתו לגמור את סיבובו והמה השבעה כוכבי לכת הנבוכים (וואנדעלשטערן) ולכל אחד שמים מיוחד, ואלו הן שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, וזה סדורם מלמעלה למטה, ולמעלה מאלו שבעה הרקיעים הוא רקיע השמיני אשר נקרא גלגל הכוכבים או גלגל המזלות שבו נתונים כל שאר כוכבי השמים למקטנם ועד גדולם, ותנועת כל אלה, כולם ממערב למזרח ולמעלה מגלגל השמיני גזרו החכמים שיש שם עוד גלגל התשיעי והוא מסבב במרוצה רבה סביב מרכז הארץ ממזרח למערב סיבוב שלם בכדי כ"ד שעות בקרוב, ובכחו הגדול מושך עמו כל הח' גלגלים עם כוכביהם ומכריע אותם במרוצתו והוא התנועה העליונה, גם התנועה היומי, והנה קו היוצא ממזרח אל מערב בשוה תוך שקערורית הרקיע הוא נקרא קו השוה, והוא אורך העולם, ונקרא ג"כ "משוה היום" מפני שכל השוכנים תחת הקו, לעולם כל ימות השנה יום ולילה שוים להם, ועוד כאשר בא השמש תחת קו הזה, והוא פעמים בשנה כאשר תגיע לראש טלה ולראש מאזנים אז מדת היום והלילה שוים בכל ישובי עולם, ונקרא ג"כ עגול הישר (לח) ועתה נבוא אל הביאור, הח' ז"ל בא לרמוז על הוראת תולדות מערכת אשר בראש טלה ומאזנים, והוראת השנים עשר, והוראת התומים, וכל זה נודע בכח הנבואה, מה שאין בכח אדם לידע: