מלבי"ם על יחזקאל · פרק 1 · פסוק 16

מראה האופנים, באופנים לא הזכיר לשון דמות כמו שהזכיר בחיות ובמה שלמעלה מהם, כי החיות אינם גשם ולא יראם במראה עיניו רק שכן נדמה לו בחזיונו, אבל האופנים הם גשמיים מושגים במראה העין לא בדמות כח המדמה לבדו, אמר שמראה שהגלילים וכן מעשיהם הם כעין תרשיש שהיא אבן טובה שמראיה כמרה תכלת, כי האויר הדק שבו סובבים הכוכבים יתראה לעין כמראה תכלת, ואמר בשיר ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש, שהגלילים שהם הגלגלים ממולאים באויר האית"ר הנדמה כתרשיש, (ואמר וגויתו כתרשיש שהמלאך כשיתגלה להתראות לעין הנביא יתראה בלבוש מאויר הדק הנקרא תרשיש ע"ש מראהו, ואמרו תכלת דומה לים ר"ל לים תרשיש, וים דומה לרקיע וכו'), ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן, שאופן הנקבע תוך אופן יתגלגל לכל צד כן ההנעה הגלגליית תהיה לכל צד, כי בתנועה היומית ינועו כל הגלגלים ממזרח למערב, ובתנועה העצמיית הקבוע לכל כוכב ינוע כ"א בזמנו המיועד, ממערב למזרח, ותנועה הזאת לא יהיה על קו המשוה רק נוטים במעגלותם לצפון ולדרום כל כוכב בנטיה מיוחדת לו והולכים ששה חדשים מצפון לדרום וששה חדשים מדרום לצפון, השמש הולך מגדי לסרטן ומסרטן לגדי בחזרה, ודרך הנלוזה הזאת הוא קרוב למ"ז מעלות, והירח ראש התלי שלו וזנבו רחוק מקו הקדרות יותר מחמש מעלות, וכן כל כוכב י"ל ראש תלי וזנב תלי מיוחד נמצא שכולם הולכים לכל צד כאילו אופן קבוע תוך אופן: