קריאה במקור

מלבי"ם על יחזקאל · פרק 16 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רבבה, ובמשל הזה שמצא אותה בשדה מדמה אותה שתהיה רבבה כצמח השדה, וכן היה שרבתה בריבוי וגדלה עד שהגיע עת הפרח שאז יבואו הצמחים בעדיים, פרחים יפים וציצים מקושטים אשר יקשטו זרעם בם, ומה היו העדיים, מפרש שדים נכנו ושערך צמח שזה זמן הפרח אצל האשה וצבי עדיה, רק שהיתה ערום ועריה ר"ל ערותה מגולה ובנמשל שה' השגיח שיפרו וירבו כמ"ש כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ, עד שהגיע עת התור וזמן הגאולה והיו שדים נכונו שהם משה ואהרן כמ"ש חז"ל שהם השדים המוכנים להניק דבש וחלב, רק שהם היו עדין ערומים שלא היה בידם תורה ומצות וזכיות שהם הבגדים המליציים בגדי הנפש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 2d57e5afe76463a9a4d76b8c076680b95b3cc5a3358efa04060922f039a952fd