בד"ה נכון ומזומן נ"ב אחר שפירש"י נכון מזומן פירש"י בשב' שני הרעב נאמר הראה כו' כלומר שלא תאמר דלמא מ"ה לא הגיד לפי שהשובע בודאי והרעב הראה אולי יחזרו בתשובה וינחם על הרעה כמו שמצינו גבי ננוה ומ"ה אמר יוסף נכון מזומן הדבר כלומר נגמר ונחתם וכאלו כבר בא וא"כ צריך לפרש למה כתיב הראה וק"ל ואולי גם מיושב מה שמקשין העולם למה התחיל יוסף בתקלה ואמר יהיו שבע שני הרעב וגם שלא כסדר שהרי השובע היה מקודם אף שהרמב"ן ג"כ פי' יפה מ"מ נ"ל שדעת יוסף היה לפתור אותו כך שיהיה הרעב בודאי ולא יועיל שום דבר לבטלו כמו גבי ננוה ומ"ה פתר כך ובקש שיהיה רעב וע"י זה יהיה פליטה לו ולכל בני אביו שיתקבצו כולם אליו ודוק מהרש"ל:
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526