בד"ה רוח הקודש מעיד' כו' נ"ב אמר בכור אני מקשין העולם שמא דעתו לשם שמים היה וי"ל דא"כ אמאי שיבח יעקב את יהודה מטרף בני עלית יות' היה לשבח את ראובן שבא להצילו לגמרי אלא שדעתו לא היה לש"ש אלא משום שלא יתלה כו' ומה שאמר בכור אני כלומר ידמה אבי שהסירחון בי מאחר שאני בכור ומקנא אותו בעבור הבכור' כי מיד כשקלקל ראובן נטל ממנו הבכורה ונתנה ליוסף ודוק מהרש"ל:
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526