בד"ה כפורחת כו' משיב ידו כו' נ"ב ואני אומר כמשיב ידו הוא פירש כדמות משיב ידו כאלו רצה לשוב ונרתע לאחוריו ועדיין לא שב לגמרי התחיל השני לצאת ולא המתין עד שהחזיר כבר כל ידו ותדע דאי לא תימא הכי למה קשרה השני כלומר להודיע שהוא הראשון אע"פ שאינו נ"מ לענין דין בכורה מ"מ אפשר נ"מ לכבדו להקדימו וכן היה המנהג בימיהם דאל"כ קשיר' השני למה וא"כ קשה הלא לא מצינו דאישתמוט בקרא שום חשיבות והקדמה בשום ענין לזרח אלא שתאמר שדעתם היה שהשיב ידו ממש או יצא כולו והנה לא שב ידו ועומד לצאת ואפ"ה לא הגביר אחיו ויצא וע"כ קראו שמו פרץ ודוק מהרש"ל
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · בראשית · פרק 40 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526