בד"ה זכר כו' שמסרה סימני' לאחותה כו' נ"ב פירש מדכתי' זכר משמע דברים הנשכחי' דהיינו מה שעבר דהיינו מה שלמדה בשכבר סימני ומדכתיב וישמע משמע מה שעכשיו היתה צועקת ובוכה על שלא תיזקק לעשו וק"ל מהרש"ל:
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · בראשית · פרק 30 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בד"ה האדמון כו' שלא התפלל כו' ולא ידעתי למה נדחק לפרש כך ולמה לא מפרש כפשוטו לשון כי חלה וגם ילדה ציון וק"ל כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526