בד"ה ורז"ל אמרו כו' ולא ידעתי כו' נ"ב וחמי מהרר"ק ז"ל איש ירושלמי תירץ שבכיית' תלוי במן לפי שמצינו בפ"ב דיומא שע"י המן היה נודע אם זינתה אשה שאם נמצא העומר בבית בעלה היא מסרחת עליו כו' ולא נהירא דהתם לאו בזנות איירי אלא במרידה דאל"כ אם היא סרחה למה נמצא העומר בבית בעלה הלא אסורה לו אלא במורדת איירי ומ"ה כשהוא מורד עליה יש לו ליתן כתובתה ומ"ה נמצא העומר בבית אביה וכן משמע מפירש"י שם ועוד אפילו אם תפרש כן הלא לא בכו על איסור א"א שקיבלו עליהם בני נח אלא על עסקי משפחות קרובות כדאיתא להדיא בספרי ונרא' בעיני לפרש שהמן היה נבלע ברמ"ח איברים ע"כ נקרא לחם אבירים וממעט התאוה ע"כ לא היה אדם טועם באכילת המן אותן ה' מינים החריפי' הקשואים והאבטיחי' והבצלי' והחציר [והשומי'] כדאי' ביומא ומ"ה אמרינן שהמן שהיה יורד לישראל היה יורד תכשיטי נשים עמהן כדי להוסיף התאוה א"כ למפרע בכו על פריש' העריות כי מן הראוי היה להיות שישא אדם אחותו או דודתו אלא שנאסר מפני שהן מצוין אצלו תדיר וכדי שלא להרבו' בענין תאות המשגל כאשר פירש האבן עזר' וא"כ אמרו מאחר שהמן בלא"ה ממעט התאוה א"כ לא היה לנו לאסור הקרובות ודוק מהרש"ל ואני שמעתי ממורי מהר"ש מלובלין ז"ל דלכך תלו בכייתן על אכילת המן משום דעיקר זנות של עריות היה בשעת יציאתם לנקביהם דבתי כסאו' שלהם היו בשדה והמן היה נבלע באיברים כדפרישית וא"כ לא היו צריכין לצאת לנקביה' ולא היו מזנין לכן בכו דוקא עתה:
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526