בדיבור הראשון עד פ' שמטה נ"ב ואני אומר בודאי על כל המצות קאי דאל'כ תרי קראי ל"ל שהרי כתיב בסוף התוכחה אלה החקים והתורה וכו' ופסוק זה היה לו לכתוב לבסוף ומדכתיב אלה המצות וכו' לריבוי כל המצות שבעולם וא"כ בהר סיני ל"ל בשמיטה יותר מבשאר המצות אלא לאשמועינן אף הפרטו' ולמה השמיע לנו חידוש זה יותר בשמיטה משום שלא מצינו שנשנית בערבות מואב ואף שכתוב שם ברמיזה השמט תשמט לרבות שמיטות קרקע ולא כתב להדיא שם לא כלל ופרט לרבות על הראשונות כדרך פרשה שנשנית ודוק מהרש"ל:
קריאה במקור
יריעות שלמה על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Yeriot Shelomo, Prague 1609
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001978635&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1fd3d7091537103f66cf0e1916cfbfd50572974827acc5a6b8d914e2c0b99526