יריעות שלמה על התורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 9

בד"ה שאף לשרה כו' נ"ב ויאמרו אליו איה שרה אשתך אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו מלאכי השרת שרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה פירוש שצנועה היתה רבי יוסי ב"ח אומר כדי לשגר לה כוס של ברכה תנא משום ר' יוסי למה נקוד על אי"ו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסני' שלו והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל על ידי בעלה שאני עכ"ל הגמרא ופירש"י נקוד על אי"ו שבאליו והלמ"ד אינה נקודה. לימדה תורה כו' והיינו נקודת אי"ו דלא היו צריכין לשאול שיודעין היו שהיא באהל שכל נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ודריש מינ' דרך ארץ. באכסני' אשת אושפיז' עכ"ל וכתבו התו' למה נקוד על אי"ו בב"ר אי"ו נקוד למ"ד אינו נקוד אר"ש כל מקום שאתה מוצא הכתב מרובה על הנקודה אתה דורש הכתב וכשאתה מוצא הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה וכאן שהנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה כלומר איו אברהם א"ר עזרי' כשם ששאלו לאברהם איה שרה כך שאלו לשרה איו אברהם וה"נ הוי פירש הכי אבל לפירש הקונטריס ק' למה נקוד על אי"ו שבאליו ה"ל לנקוד על איה שרה אשתך שהיא עיקר השאלה ששאלו עליה עכ"ל התו' ומה שכתב מחבר זה כאלו התוספו' לא הבינו כוונת רש"י ז"ל כי רש"י סובר כמותם לא נהיר' אלא רש"י בודאי מבין דברי רבי יוסי כפשוטו שקאי על הא דלעיל שיודעין היו מלאכי השרת וכולן באו לתרץ למה שאלו המלאכים ע"כ רבי יוסי נמי תירץ שלמדה דרך ארץ כו' ועל זה שאל התלמו' שפיר הלא אין שואלין כו' ואם כן מה בא התורה ללמדינו אבל מה ששאלו לשרה על אברהם לא מזכיר התלמוד כלל והב"ר חולק על ר' יוסי ומכל מקום רש"י הכריע כדעת הב"ר משום דק"ל מה שהקשו התוספות דה"ל נינקוד על איה שרה אשתך כו' ומכל מקום סבירא ליה גם כן הא דרבי יוסי שהתורה בא ללמדינו דרך ארץ דאם לא כן היה לו לינקוד על למ"ד לבד ומה שתירץ רבינו בחיי שהיה נראה כזקף כו' נ"ל כחוכ' וטלולא על כן נראה שבשיט' זו מתורץ כל היכא שהנקודה מרובה ואתה דורש הנקודה כלומר שכבר ידעו ולא באו אלא ללמדך דרך ארץ ומאחר שעיקר השאל' הנאמרה בפסוק לא נאמרה אלא לדרך ארץ ק"ו אותה השאלה המרומזת בפסוק באי"ו ששאלו לשרה איה אברהם שאינ' אלא לדרשה ולדרך ארץ ומה שכתב מחבר זה שטעות הוא ואסור לא נ"ל לפי' התוספות שמפרשין הבריית' דרבי יוסי כדברי ב"ר ואינן סוברין כפירש רש"י שבא הנקודה לעקור כו' אם כן מה שואל התלמוד והלא אין שואלין או מה אמר רבי יוסי שבא התלמוד ללמדך דרך ארץ מניין לו והלא לא ילפינן מקרא אלא ששאלו גם כן לשרה איה אברהם אלא ש"מ לפירש התוספות שס"ל מאחר שלימדנו הכתוב ששאלו לשרה איה אברהם על כן אינו אלא ללמדנו דרך ארץ דאי לא תימא הכי הדר' קושיא דתלמודא וכי לא ידעו מלאכי השרת כו' דלא שייך לתרוצי כאן כמו שתירץ על השאלה ששאלו לאברהם איה שרה כדי לשגר לה כום של ברכה או כדי לחבבה על בעלה משום צניעות והכא לא שייך שום תירוצא אלא ללמדך דרך ארץ בהכרח שהמנהג הוא לשאול באכסני' לבעל על אשתו היכן היא וכן להיפך לאשת אושפיז' הא לך ראייה שלפירש התו' ע"כ שריא ולפירש"י נמי שרי כדפי' מהרש"ל: