קריאה במקור

עזרא בן שלמה על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ישקני מנשיקות. דברי הכבוד המתאוה כמשתוקק להתעלות להדבק לאור באור העליון אשר אין לו דמיון, ועולה במחשבה ורעיון, ולכך מדבר דרך נסתר, והנשיקה משל לתענוג דביקות הנשמה במקור החיים ותוספת רוח הקודש. ולכך אמר מנשיקות. כי כל סיבה וסיבה מקבלת המחשבה ותוספת מן האור המתוק והזהר הצח ההוא וכשהוא מדבר עם הכבוד (נ"ל השפע הנמשך אל הכבוד) שהוא שער לדברים מדבר דרך נסתר:
2
כי טובים דודיך מיין. אין האור נאצל מתרבה עלי (נ"ל אלא) מתוך שהוא מיין היא חכמת אני, מעלת האור העליון. וכל החפץ והרצון להתדבק ולהתעלות.
3
ולשון כי טובים הוא שפע וריבוי האור הבהיר הנחלק והמתנוצץ לכל צד כד"א (שמות ל') בהטיבו את הנרות תרגומי' באדלקותיה וכן פירש וירא אלהים את האור כי טוב (נמשך בזה אחר פירוש הרמב"ם ז"ל עיין במסכת תמיד פרק ג' משנה ט' שהביא הר"ע ברטנורא פירוש הרמב"ם ז"ל וכן פירש הרלב"ג על התורה שהטבת הנרות הוא הדלקתן וכן משמע בזוהר ריש פרשת בהעלותך ע"ש):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Chamesh Megillot, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002104726/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 6e1202c108f0e3d3b4864a4915df9c607fac6d25eb17fd179bba49e89d024ec4