קריאה במקור

עזרא בן שלמה על שיר השירים · פרק 4 · פסוק 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
דבש וחלב. המשיל על שני התורות ועל שהיא נתונה בין שני הכרובים:
2
וריח שלמותיך. השלמה אין דבר זולתה כי אם שפע זוהר החכמה הסובב אותה. ואמרו חז"ל בב"ר על פסוק ואמר אל האיש לבוש הבדים כהדין קמצא דלבושא מיני' ובי' ולפי שהזוהר החכמה אשר בה ל"ב נתיבות (נ"ל דצ"ל הדר לבושה) שנאמר (תהלים ק"ד) הוד והדר לבשת. (הג"ה ונ"ל שהמלכות היא זוהר ההכמה ולכך נקראת חכמה תתאה שבנינה מן החכמה ונקרא הוד והדר ופרי עץ הדר רומז אלי' ע"כ).
3
לקיים מה שנאמר והלכת בדרכיו נצטוו ישראל בעטיפת הטלית שיש בו ל"ב חוטין ונאמר בו וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' (מכאן עד סוף כל מניין המצות אין ענין לפי' זה רק הוא דרש בפני עצמו) ולפי (נ"ל דצ"ל ודע) שהחכמה כלולה ומעוטרת ומוכתרת מתרי"ג אבנים יקרות לפי שבה ל"ב נתיבות כל נתיב ונתיב נחלק לשנים טוב ורע. מצות עשה ומצות לא תעשה הנרמזים בעשרת הדברות בזכור ושמור. הרי הם ס"ד נתיבות וכל אחד ואחר כלול מעשר הרי תר"מ הוצא מהם כ"ז אותיות התורה הרי תרי"ג לכך נאמר בציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ואמרו רז"ל במס' שבועות שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות.
4
ויש עלינו לחפשן ולדקדק אחריהן אחת לאחת למצא להם רמז בעשרת הדברות כמו שאנו רואים חכמי ישראל בכל מה שהיו מוצאים מדרך ארץ שאינו בכלל המצות שהיו מחפשים לו רמז בתורה כמו שאמרו בתענית האי ינוקא דאשכחי' ר' יוחנן דגריס בפסוק (משלי י"ט) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו אמר מי איכא בכתובים מידי דלא רמיזה באורייתא ומרמז רמז בתורה (בראשית מ"ב) ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו. על אחת כמה וכמה שיש לנו לומר בעיקרי תורה ומצות כי בקול ההוא שנאמר עליו קול גדול ולא יסף אין ספק כי בו נרמזות תרי"ג מצות.
5
ויש לנו לפרש כפי דרכינו כל מצוה ומצוה מאיזה מדה היא ולרמוז כל טעמי המצות שאינם מפורשים בתורה שהרבה הם טעמם מפורש כמו שנא' בבכור (שמות יג) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים וגו' על כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה וכו' עשה (נ"ל דצ"ל וכמו שאמר הכתוב (דברים י"ד) ואכלת שם לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו' כי מסיים הקרא למען תלמד ליראה וגו'). וכאלה רבות במצות שטעמם מפורש. אבל יש בהם שאין טעמם מפורש כטעם הקרבן והשמטה והיובל והמילה והשופר ועריות והנדרים והשכל ותפלתם (נ"ל דצ"ל והשבועות והתפילין) והציצית והנזיר והלולב והאתרוג וערלה וכלאים ופרה אדומה ואחרים מלבד אלה הנרמזים עליהם ממקומם.
6
יש לך לדעת כי כל המצות תלוים בשני עקרים מצות עשה ומצות לא תעשה. ומצות עשה היא נולדה ממדת זכור ומצות לא תעשה ממדת שמור. וזכור ושמור ידוע בביאור כנגד ב' מדות ממדותיו של הקב"ה. ולכך העושה מצות אדונו ומקיים אותה זה נולד ממדת האהבה שהיא המעלה הגדולה והמדה המעולה והיא כנגד מצות עשה. והחדל מעשות דבר מיראת אדוניו הוא הנולד ממדת היראה שהיא למטה ממדת האהבה כמו שמצות לא תעשה למטה ממדריגת מצות עשה. שאינו דומה המקיים והעושה בגופו מצות אדוניו כמי שנשמר מעשות רע מיראת אדוניו ואמרו חז"ל בד"א במצות לא תעשה ר"ל שלוקין אותו ארבעים אבל במצות עשה כגון שאומרים לו עשה סוכ' ואינו עושה עשה לולב ואינו נוטל מכין אותו עד שתצא נפשו.
7
וכל זה יוצא מזכור ושמור כי מדת זכור למעלה ממדת שמור והענפים היוצאי' מהם הם דוגמתם ולפי שאברהם אבינו ע"ה לקח לחלקו החסד שהיא כנגד זכור וידע שמו של הקב"ה ידיעה ממש אמיתית קרא אותו המקום אוהבי ולא יתקן מדת האהבה זולתי הידיע' השלימה. ולכך תמצא עקרים הרבה ממצות לא תעשה יוצאים ממצות עשה לפי שבמדת היראה כח מדת האהבה לפי שהיראה יוצאת ממדת האהבה ועכ"פ היא כלולה ממנו.
8
ומה שאתה צריך לדעת כי האדם מצד טבעו ומדרך תולדתו הוא כלול ומוטבע משתי המדות האלה ר"ל הכח היסודי והעיקר של מצות עשה ושל מצות לא תעשה הוא מים ואש האחד מימינו והאחד משמאלו. כמו שאמרו רז"ל שני המלאכים המלוים לו לאדם אחד טוב ואחד רע וכמו שאמר החכם (קהלת יו"ד) לב חכם לימינו ולב כסיל בשמאלו. והוא האמת כי ההנהגה הטובה והיצר טוב הוא בימין וההנהגה רעה והיצר הרע הוא בשמאלו ומקטרג הוא בשמאלו. ועל זה אמר דוד ע"ה (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. בל אמוט לא אתרשל כהרף עין מן היצר טוב העומד לימיני.
9
ולפי ששתי מדות האלה הם יצ"ט ויצר הרע שהם כנגד עשה ולא תעשה הם מוטבעות באדם. ונתנה התורה והמצות במצות עשה ולא תעשה ולהרגיל האדם ולהדריך אותו במדות טובות ולהיות יצר הרע נמשך אחר יצר הטוב ולהיות בטל כנגדו. וע"ז אמרו חכמינו ז"ל ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך יצר טוב ויצר הרע. ולכוונה הזאת היו המצות והעבודות ותפלות ותענית כדי להכניע היצר הרע שיהא טפל ליצרו הטוב. ושיהי' הגוף אשר יסודו עפר וטבעו רע ויורד למטה נמשך אחר כח הנשמה אשר יסודה חיים. וטבעה כולה טוב ועולה למעלה. הסכת ושמע נפלאות דברי ויהא תמיד נוכח עיניך כי נעים כי תשמרם בבטנך:
10
אחר ההצעה הזאת אפרש ואומר כי תמצא בפסוק ראשון שבעשרת הדברות נרמזים הרבה ממצות עשה. וממצות לא תעשה: (ולאריכת הענין הדפסנו בסוף המגילה רמז התרי"ג מצות בעשרת הדברות, תקחנו משם):
11
אלו הם תרי"ג מצות בין מ"ע ובין מל"ת הנרמזים בעשרת דברים זכור ושמור וע"ז אמרו רז"ל זכור ושמור בדבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכול לשמוע ר"ל להשמיע קול א' שני דברות זה היפך זה עשה ול"ת זה א"א לבו"ד לאומרו ולשומעו. וביאר מצות עשה רמ"ח להדריך אברי האדם שהם רמ"ח בדרך הישר והטוב לטהרו ולקדשו וללבנו ולברכו ולהדמות ליוצרו. ומל"ת להרים קו האדם שהם שס"ה בדרך הישר והטוב ולמונעו מדרך הרע והמדה המגונה ובזה יהיה הגוף והנשמה בדרך א' ובהסכמה א'.
12
וממה שאתה צריך לדעת כי התורה ברורה כולה אמורה מפי הגבורה ואין בה אות ונקודה אחת שלא לצורך. כי כולה בנין אלהים חצובה בשמו של הקב"ה. ואין חילוק בין ותמנע היתה פילגש לאליפז ואלוף מגדיאל ואלוף עירם ובין עשרת הדברות ופרשת שמע ישראל וכו' והמחסר אות אחת הרי הוא כאלו חיסר שם מלא ועולם מלא. ולכך היתה הצורך לסיפור האותיות ולספר התיבות וחסרות ויתרות וכתיב ולא קריין וקריין ולא כתיב וסתום ופתוח ואותיות גדולות וקטנות. זה יהיה בלבך נטוע וחקוק בקרבך. והשמר על נפשך אין לאמר כי עזרא הסופר הוסיף בה מלבו בהעתקתו כמו והכנעני אז בארץ הנה ערשו ערש ברזל כי זו הוא כפירה גמורה. וע"ז אחז"ל בפ' חלק כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה משמים. וכל האומר כל התורה מן השמים חוץ מפסוק א' זה שלא נאמר מפי הגבורה אלא משה מפי עצמו אמרו זה הוא (במדבר ט"ו) כי דבר ה' בזה.
13
לפי שהמצות הם הם גוף הטהרה והקדושה והעוסק מתטהר ומתקדש. אמר וריח שלמותיך כריח לבנון כי הריח ההוא קיום שני העולמות (נ"ל חיי העולם הזה) וחיי הנשמות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Chamesh Megillot, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002104726/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 6e1202c108f0e3d3b4864a4915df9c607fac6d25eb17fd179bba49e89d024ec4