קריאה במקור

עזרא בן שלמה על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ועל כן כשנסתלקה השכינה באו עלי צרות רבות ורעות מן השומרים הסובבים את העיר הם ע' מלאכים הסובכים כסא כבודו ועל ידיהם באות הגזירות. ובפרקי דרבי אליעזר הבה נרדה אמר הקב"ה לכל המלאכים הסובבים כסא כבודו בואו ונבלבל לשונם ונקראו כמו כן שומרי החומות וכל זה משל לגזירות ושמדות שאירע להם בבית שני על ידי מלכות יון.
2
וממה שאתה צריך לדעת כי ד' מלכיות נגזרו גזירה שישעבדו לישראל ולא היה בכללם שיעבוד מצרי' לפי שלא היו ישראל עדיין אומה ולא נקראו עם ה' עד שנכנסו לארץ ובנו בית המקדש. וד' מלכיות אלו הראה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים כדרך שהראה לדניאל עגלה משולשה זו בבל ר"ל נבוכד נצר מלך בבל. ועז משולשת זה יון אלכסנדר מוקדן והוא צפיר העזים הנאמר בדניאל. (נ"ל דצ"ל ואיל משולש זה מדי כדכתיב ראיתי את האיל בעל קרנים מנגח ימה וצפונה ותימנה). ותור זה רומי הנקרא אדום.
3
ואמר על מלך בבל משולשת לפי שעמדו ממנו ג' מלכי נבוכדנצר אויל מרודך בלשצר כדכתיב בירמי' ועבדו גוי' אותו ואת בנו ואת בן בנו עד בא עת ארצו גם הוא ונקרא עז משולשת יון שלפי שהיה מלך הצפון וכבש ג' רוחות ומשל בהם כמו שמשל בהם נבוכד נצד בכל העולם כדכתיב (ישעיה י"ד) הקים מכסאותם כל מלכי גוים. ואיל משולש זה מדי הם מלכי אשור כורש ודריוש כדכתיב (עזרא ו') ויעשו בני ישראל את חג המצות בשמחה כי שמחם ה' והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית אלהים. ולפי שהיו מזרעו של שם זכו שיבנה בית המקדש על ידיהם ולא הספיקו ביד סנחרב מלך אשור לסתרו.
4
וקראו משולש שהם היו מלכי מזרח וכבשו ג' רוחו' העול' כדכתיב (ישעיה מ"ו) קורא ממזרח עיט. ואומר (שם מ"א) מי העיר ממזרח וכבש ג' הרוחות כדכתיב ראיתי את האיל בעל קרנים מנגח ימה וצפונה ונגבה ואומר (ד"ה ב' לו) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן ה' אלהי השמים לי. ותור זה הרשעה היא החיה הרביעית הנוראה והעצומה שראה דניאל ורצה לעמוד על אמיתת ענינה כדכתיב קרבית על חד מן קמי' ויציבא וגו' ועלי' נאמר (דניאל ז') ותאכל כל ארעה ותדושנה ותדקנה אמר ר' יוחנן זו חייבת שטבעה יוצא בכל העולם כולו.
5
ונכנסו ישראל תחתיהן על הסדר הזה. הגלה סנחרב מלך אשור והוא מלך מדי עשרת השבטים כדכתיב וינחם בחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי ונכובדנצר מלך בבל הגלה לקץ הימים יהודה ובנימן. והתנבא ישעי' הנביא על מפלת בבל ביד מדי בעל פקודת ישראל ביד כורש כדכתי' (ישעי' י"ג) הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו (ישעי' י"ד) ובסוף הפרשת והי' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך ונשאתי המשל הזה. ושאר הענין. (נ"ל דצ"ל וגו') והכרתי לבבל שם ושאר ונין. והתנבא כן על פקודת ישראל בימי כורש כדכתי' (ישעי' מ"ה) כה אמר ה' לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' הוא יבנה עירי. ובדניאל בי' בלילא קטל בלשצר מלכא ודריוש מדאה קבל מלכותא ומלך שנה א' להשלים ע' שנה למלכות בבל ובשנה אחת לכורש היה הפקידה ונכנסו ישראל ברשות מלכות מדי. אח"כ בא מלך יון הוא אלכסנדר הנקרא עז משולשת וצפיר העזים בדניאל ונלחם עם האיל הם מלכי מדי הוא דריוש הפרסי והכהו לפי חרב כדכתיב (דניאל ח') ולא הי' מציל לאיל מידו ונכנסו ישראל שהם בכל ירושלים בבית שני ברשות מלך יון ופשטו עליהם מלכי יון ק"פ שנה (נ"ל לפני חורבן הבית. נ"א בפני הבית). כמו ששנינו בע"ז ובעת ההיא היתה מלחמה בין רומי ובין יון כמו שאמרו בע"ז תלתין ותרתין קרבין עבדין רומאי בהדי יוונאי ולא יכילו להו עד דשתפו ישראל בהדייהו ומרדו ישראל ביוונים בבית שני ונכנסו ברשות רומיים ועמדו עמהם באמונתם כ"ו שנה ואח"כ עמדו עליהם והחריבו בית שני והיתה מלכות יון כפופה לפני רומי ואין ב"ד בא עד שיפשוט מלכות רומי על כל העולם ט' חדשים כמו שפשטו ג' המלכיות. ולכך תקנו חז"ל ד' כוסות נגד ד' לשונות שנאמר בגאולה בפרשת וארא בשורה לישראל שיצאו משעבוד ד' מלכיות (ב"ר פרשה מ"ד).
6
זה כתבתי לפי שראיתי ב"ד (נ"ל במדרש או ב"ר). איל משולש זה יון ומביא את האיל בעל קרנים שנאמר בדניאל לסיוע (ונ"ל בזה שבוש או טעות סופר כי האיל בעל קרנים בפי' נאמר בדניאל שהוא מלכי מדי ופרס ופירשתי עוד ד' לשונות של גאולה מה טעם היות ד' לא פחות ולא יותר):
7
וראיתי כמו כן מי שחלק על דברי רבותינו ואמר כי החי' הרביעית שהראוהו לדניאל הוא מלכות ישמעאל שהם פשטו ברוב ישוב העולם ומלכותם גדלה ורחבה וקשה בעינינו (נ"ל בעיניהם) לקרא יון שתי מלכיות והרי הן אומה אחת כדכתיב ובני יון אלישה ותרשיש כיתים. (ר"ל כי כיתים הם רומיים כן הוא ביוסיפון פרק א' וצפו בן אליפז מלך שם וע"ש ואם כן יון ורומי הם אומה אחת כל זה הוא בפירושו על החומש ג"כ בסוף פרשת בלק על פסוק וצים מיד כיתים וגו' ע"ש).
8
והעיקר כדברי רז"ל מאחר שהזכיר מלכות בבל כבר הזכיר ממלכות ישמעאל כי הוא הראש וכולם תחתיו וסרים אל משמעתו ועוד כי יון ורומי אעפ"י שהם אומה אחת שני מלכיות הם ומקדם היתה מלחמה ביניהם כמו שהי' מלך יהודה ומלך ישראל אומה אחת ונחלקה לשתי מלכיות.
9
ועל החי' הרביעית נאמר בדניאל ומלין לצד עילאה ימלל שאמר כנגדו דברים שלא יתכן לאומרם. הם דברי (שם) ולקדישי עליונין יבלא. לישראל וזהו (תהלים מ"ד) מפני אויב ומתנקם. (דניאל שם) ויסבר להשגיח זמנין ודת. בבוארם ועשרה דכבי (נ"ל ועשרת הדברו') שם ויתיהבין עד עידן שאין הגאולה באה לישראל עד וכו'. כדכתיב והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא וכתיב בתרי' חזי חוית וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתי הוה וגו' ולה יהיב שולטן ויקר ומלכו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Chamesh Megillot, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002104726/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 6e1202c108f0e3d3b4864a4915df9c607fac6d25eb17fd179bba49e89d024ec4