מיני תרגומא על תורה · שמות · פרק 22 · פסוק 15

וְכִי יְפַתֶּה תרגום אונקלוס וַאֲרֵי יְשַׁדֵל עיין רש״י וטען עליו הרמב״ן שאיננו נכון אבל ענין הפתוי הטיית רצון שקר וכן יפתה לבבכם וכו׳ ולכן האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם יקראו פתאים וכמו שאמר פתי יאמין לכל דבר וכו׳ ואונקלוס חולק הלשון למחלוקת אמר כאן ישדל והוא לשון תחבולה ועסק אשר יעשה האדם עם אחד לעשות בו כרצונו יהיה השתדלותו בדברים או במעשה כי כן אמר בויאבק איש עמו [בראשית ל״ב כ״ה] ואישתדל וכו׳ כי תחבולה הענין אשר אדם מסדר לעשותם יקרא השתדלות ואמרו במשנה [אבות פ״ב] ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש ובגמרא (ברכות ט׳:) לעולם ישתדל אדם לצאת לקראת מלכי ישראל ובכתוב הֲוָא (משתדל לשיזבותי צ״ל) מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ (דניאל ו׳ ט״ו) משתדל ועושה התחבולות ועל דעתי מזה הלשון הוא (ומרד ואשתדור מתעביד בגויה צ״ל) מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ (עזרא ד׳ ט״ו) מרד ותחבולה רבה כי יחליפו אף האותיות כאלה בלשון הקודש מזלות ומזרות (איוב ל״ח ל״ב ע״ש רש״י) נמלצו (תהלים קי״ט כ״ג) ונמרצו (איוב ו׳ כ״ה) וכ״כ רש״י כולן לשון מליצה הם ולמ״ד מתחלפת ברי״ש מפלשי עב (איוב ל״ז ט״ו) מפרשי (אכן ברש״י שם לא משמע כן אלא פירוש לשון מבוי מפולש ובלשון חכמים שרשרת שלשלת ויש נוסחאות שכתוב בהם במשנה השתדר להיות איש וכן גירסת הערוך בערך שער א׳) ולכן אמר אונקלוס וכי יפתה וַאֲרֵי יְשַׁדֵל יסובב וישובב את הבתולה בענינים רבים עד שישכב עמה ובעבור כי פתוי הבתולות בענינים רבים לא ייחד לו לשון ועשאו השתדלות אבל בפן יפתה לבבכם (דברים י״א ט״ז) אמר בו דִּילְמָא יִטְעֵי עכ״ל: