מיני תרגומא על תורה · שמות · פרק 34 · פסוק 25

וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח תרגום אונקלוס וְלָא יְבִתוּן לְצַפְרָא בַּר מִמַּדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְפִסְחָא מה שהוסיף אונקלוס על העברי עיין רש״י וז״ל הרמב״ן ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח כפי פשוטו יזהיר בכל החג שלא ילין עד הבקר מן הבשר כי הנותר ממנו עד הבוקר באש ישרף ומן החלב שלא יקריב אותו אלא עד בוקר ואונקלוס תרגם על החלב העולה לגבוה. כי הוא החג כאשר אמר שם ולא ילין חלב חגי עד בוקר כי כל המצות האלה שנויות וכתב רש״י ולא ילין כתרגומו אין לינה מועלת בראשו של מזבח ואין לינה אלא בעמוד השחר זבח חג כפסח אמוריו ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים ובפרשת צו אבאר זה בעזרת השם. ולינה בראשו של מזבח מחלוקת הוא בגמרא ולדעה רבא יש לינה בראשו של מזבח ואם לנו שם האיברי׳ וירדו לא יעלו שאם לא ירדו אפילו לנו בקרקע ימים רבים ועלו לא ירדו כדאיתא (בפרשת צ״ל) בפרק המזבח פ״ז.