כתב הרמב״ן מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ שיהא מלוח במלח סדומית כמו שאמרו מלח סדומית רובע ואונקלוס תרגם מעורב [לפנינו איתא מְעָרַב] ירצה לומר ממולח נמחק שיעשה הסמי׳ כולם שחוקים מאד ומעורבים יפה יפה עד שיהיו נמחים ולא יוכר סם מהם מלשון כי השמים נמלחו (ישעי׳ נ״א) וכן בלויי (המלחים צ״ל) מלחים (ירמיה ל״ח) ארץ פרי למלחה (תהילים ק״ז:ל״ד) כולם ענין השחתה וכליה ורש״י פירש (על לשון התרגו׳) כי לשון ממולח שיהא מעורב יפה בשחיקתן וכו׳ ועל דעתי נקראו חכמי הספנים מלחי׳ בעבור שהם יודעי׳ טעם הים כאלו הם המרגישים במליחתו וכו׳ ע״ש:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · שמות · פרק 30 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759