מיני תרגומא על תורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 33

לשון הרמב״ם וְהִתְגַּלָּח וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ כפי פשוטו יזהיר שלא יעביר תער על מקום הנתק שאע״פ שאין בו שער וכו׳. אבל בתורת כהנים דרשו ואת הנתק לא יגלח וכי מה יש בו כלומר והלא ניתק השער ממנו אלא סמוך לנתק לא יגלח הא כיצד מגלח חוצה לו ומנית שתי שערות סמוך לנתק כדי שיהא ניכר את פשה וזהו שתרג׳ אונקלוס וִיגַלַּח סָחֳרָנֵי נִתְקָא וּדְעִם נִתְקָא לָא יְגַלַּח שיניח בכל סביביו שתי שערות להכיר בהם הפשיון. ויהי׳ טעם ואת כמו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום שבא סמוך להם ולא בא בתוכם או טעמו כטעם עם ויחסר מלת אשר יאמר ואשר עם הנתק לא יגלח וכמוהו רבים עכ״ל: