פרשת בהר סיני נזירך תרגום אונקלוס שִׁבְקָךְ כתב הרמב״ן והנכון בפירוש הכתוב שענבי נזירך כמו ספיח קצירך ולא תבצור כמו לא תקצור כי הענין בכל הפרשה יכפיל הדין בשניהם ויזהיר בשדה ויזהיר בכרם וכו׳ ופירוש הכתוב כי הצומח מאליו מבלי חרישה וזריעה לדעת יקרא ספיח קצירו שהוא [נספה צ״ל] נספח אל קציר השנה שעברה (מגזרת ונספחו על בית יעקב (ישעיהו י״ד:א׳) והגפן שלא עבדו ולא חפר ולא זמר אותו יקרא נזיר כי הזירו והפרישו ממנו כאילו אינו שלו מגזרת אשר נזורו מעלי בגלולי׳ (יחזקאל י״ד:ה׳) פרשו ממנו. וכן וינזרו מקדשי בני ישראל (ויקרא כ״ב:ב׳) ואמר אונקלוס שִׁבְקָךְ שהנחת אותם לשמיר ולשית יהיו ויתכן כי המנהג בישראל שהכרם אשר הוא בתה לא יזמר ולא יעבד ועלה שמיר ושית יקראו לו נזיר כלומר שהוא כרם הנזיר מפני שהנזי׳ אסור ביין ובענבי׳ לחים ויבשי׳ ואינו עובד כרמו כי כן יקראו השער הארוך על שם הנזיר כתו גזי נזרך והשליכי (ירמיהו ז׳:כ״ט) וזה טעם ענבי נזירך והכל שהם צומחים מבלי עבוד׳ הכרם וכו׳ ע״ש שירד הרמב״ן להסכים עם סברת רש״י ביבמות דף קכ״ב. דפירות הנשמרין בשביעית אין אסורים וגם פלפל בחכמה בסוגיא דפסחים דף נ״א: בענין ספיחין וכן בסוגיא דסוכה דף ל״ט: ועיין תוספת יבמות דף קכ״ב. ותוס׳ מנחות דף פ״ד. ותוס׳ בבא מציעא דף נ״ח. ותוס׳ סוכה דף ל״ט: והדברים ארוכים ורחבים. וכולם אהובים:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759