למען התועלת רב העתקתי בזה לשון הרמב״ן אותו ואת בנו נוהג בנקבה וכו׳ פוסק הרב הלכה כדברי האומר אין חוששין לזרע האב וכן דעת אונקלוס והוא הנכון וכו׳. אבל דרך הכתוב כשמזכיר הנקבה בייחוד לקרא אותה פרה ואם כן היה ראוי שיאמר הכתוב ופרה או כבשה אותה ואת בנה אלא מפני שהזכיר שור או כשב או עז כי יולד והזכיר האם והבן והיה שבעת ימים תחת אמו אמר כי במנין הנזכרים אלו שהם שור ושה עוד מצוה אחרה בהן כי אותו ואת בנו הנזכרים לא ישחטו ביום אחד עכ״ל. ודע דתוס׳ בחולין דף ע״ט. ד״ה עייל וכו׳ ושור או שה דאותו ואת בנו מתרגמינן תורתא או שיהא משמע דאינו נוהג בזכרים והיינו דלא כחנניא וכו׳:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759