מיני תרגומא על תורה · בראשית · פרק 8 · פסוק 22

פרשת נח עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וכו׳ ויום ולילה לא ישבותו כתב רש״י ז״ל מכלל ששבתו כל ימות המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה עכ״ל רש״י ז״ל. והקשה הרא״ם איך היה יכול לראות באחד בתשרי שהיה עדיין בתוך י״ב חודש שחרבו המים מעל הארץ ועוד מהיכן ידע מספר הימי׳ שנאמר ויהי מקץ ארבעים יום וגו׳ ועוד וישלח את היונה וגו׳ איך פרחה בלתי אור ואיך ראתה אם יש מקום לנוח ומה תועלת התיבה בחלון אם לא היה אור והניח הדבר בקושיא: ומתרץ השפתי חכמים בטוב טעם דכוונת שלא שימשו המזלות היינו שלא היו תנועות הגלגלים וכו׳ ואח״כ כתב עוד לתרץ תמיהת הרא״ם איך היה יודע נח מספר הימים. ואמר ע״י כלי שקורין זוני״ן זייגע״ר וכו׳ ומהתימא על חכם הש״ח איך שם האור לחושך. דידוע לכל רואי שמש מה שהזוני״ן זייג״ר משמש לידע בשעה כמה ע״י תנועת גלגל החמה ואם לא היה תנועת המזלות כמגיד מראשיתו סוף אין מבין לאחריתו. ואפשר לומר שהזוני״ן זייג״ר באמת משל הוא רק אפשר שהיה לו תחבולה אחרת לידע כמו חול במשקל בכלי כאשר הוא אצלינו היום לידע שיעור שעה וכאשר עוד נאמר בזוהר בענין אחד שהיה לו טקלא עם מים וגלגל לידע ולהתעורר בחצות לילה: