קריאה במקור

דברים טובים על קהלת · פרק 1 · פסוק 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה שהיה וכו'. אחרי אומרו כי יש תכלית טוב לעולם כ"א יתוקנו ברואיו ועוד יחליפו פעמים שלש עד יצא כנוגה צדקת הצדיק השם מגמתו חיי הע"ה כי ישית עמלו בתורה ומצות ולא יפנה אל הבלי העולם הזה כמו זר יחשב שיבת הנפש אחרי מיתה בעיני הנמשכים אחר הטבע ושתהיה פה מתוקנת לחזור לעתיד בגוף ומה גם עתה החומר כי עפר הוא ואיך יתוקן אחרי שובו אל הארץ כשהיה. והנה מאמר רז"ל בגמרא על קושי אמונת התחיה מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כל שכן ומדרש חזית על פסוק מה שהיה כבר הוא אם יאמר לך אדם וכו' אמור הרי כבר היה זה בעולם כי הרי אליהו ואלישע ויחזקאל החיו מתים ועל דרך זה יאמר פה לפי דרכנו לומר אל תתמה באמרי כי הנפש תשוב ליתקן וגם גוף הצדיק כי לא מה שהי' וכו' והוא כי מה שהיה הוא הנפש הנקראת הויה כד"א ויהי האדם לנפש חיה היא בעצמה אשר תשוב תהיה לעתיד ומה שנעשה והוא הגוף כד"א נעשה אדם הוא עצמו שיעשה וא"כ אל יפלא בעיניך הדבר כי הלא ראינו כיוצא בו בעולם לעיני הכל ולבל תאמר אם מה שהיה הוא שיהיה וכו' הלא טוב טוב היה ישאר הדבר מתחלתו כשהיה ולא יצא יצוא ושוב כמה פעמים ע"כ אמר ואין כל חדש תחת השמש כלומר מה שאין כל חדש הוא תחת השמש שהוא בעולם השפל אך למעלה יש ויש כי כל אשר סיגל תורה ומצות בעה"ז ויתר אורות וחופות ותקונים למעלה עד אין מספר וע"כ שולחה הנפש פה לחדש האורות הגדולים ההם כנודע ליודעי חן וגם כי לעומת זה לא יעדרו עונות וחטאות הנה מהם יתמרקו בגהינם בגלגולים עד יאבד זכרם ואורות תורה ומצות יהיו חיים וקיימים עולם ועד למעלה מן השמש בעולם העליון שלמעלה מהגלגל היומי. או שעור הכתוב כי אחרי אומרו וזרח השמש וכו' ועל סביבותיו וכו' ודחה הסברא ההפכית באומרו לא יוכ' איש לדבר וכו' אמר עתה אם תאמר נא ישראל מה הוא הריוח שיש לגבר בבא נפשו פה פעמים שלש אחרי שובו אחרונה להתלבש בגוף בארץ הלזו כי יחיו מתינו והלא ירידה תחשב לה אחרי אשר עלתה ודבקה בקונה אחרי תום הגלגולים הלא הוא כי מה שהיה הוא הרוח הוא שיהיה כלומר נקיה מכל סיג וחלאה כאשר היתה נקיה וברה בבואה בתחלתה וזהו מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה באומרו יתברך נעשה אדם שהיה החומר זך מאד ובהיר מעין אשר יתלבש המלאך בבואו פה כי על כן אמרו שתפוח עקבו של אדם היה מכהה גלגל חמה לומר כי היותר עכור שבחלקי חומרו היה זך מגלגל חמה לומר שהוא מעין הלבוש המלאך שלמעלה מלעולם הגלגלים שהוא יותר בהיר הוא מן החמה ולכן אמר שמה שנעשה הוא שיעשה אחר כך אל חומר זך כנעשה באדם אינו מן התימה שהנפש שגם היא כאשר היה באדם תבא אל חומר זך שיעשה מעין אשר נעשה באדם וש"ת אם כן מה הרויח כל הנברא אם כל שלימותו אינו רק לשוב אל מה שהיה מתחלה ולא יתכן שהעדר ותקון הקלקול יספיק לז"א ואין כל חדש וכו כי מה שאמרנו שאין כל חדש הוא תחת השמש אך למעלה יש חדושי אורות רמים ונשאים אשר נקנו בתורה ומצות זולת תקון אשר עותו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9bcd1ab84dcc84254e5cf09673812759aa4f74069d2d788837aecaf269b1017a