דברים טובים על קהלת · פרק 9 · פסוק 10

הנה הפסוק נראה חלילה מתיר הרצועה אך יאמר במה שידענו כי אמרו רז"ל שכשהצדיק נפטר מן העולם מעבירין אותו דרך גיהנם שיעלה עמו הקרובים לעלות בזכותו כנודע והנה לקצת צדיקים היה פחד פן מדי עוברם יהיה איזה התעוררות מדת הדין עליהם מאיזה דבר אשר חסרו משלמותם כי ע"כ אמר ריב"ז ועוד שאיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי ודוד המלך עליו השלום היה מתפאר שהיה בטוח מזה באומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע וכו' ונבא אל הענין אמר פן תאמר בלבבך רבים אזהרותיך עלי אעסוק בכשרון כל ימי הבלי והנה מה אעשה ואירע כי לא יסכון לי כל זה כי הלא אין קץ לקיום המצות ומי זה האיש יוצא מן העולם ותרי"ג מצות בידו או כל דעת וחכמת התורה בידו ולא חציה ולא אחד מני אלף ממנה כי אין לה סוף וקץ דומה לאלקים אשר נתנה והן ידעתי כי אם אעבור דרך גיהנם שהוא מקום כל כחות הרוגז לא יתבעו ממנו רק מה שיכולתי עשות אך מדי עברי שם אולי יהיה התעוררות עלי מה ואאחז. אמר אל תירא כי הנה כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך כפי יכלתך וכח השתדלותך עשה ואל תירא כי הנה אין מעשה וחשבון שלא ישאלו ממך מעשה שתעשה תמיד מצות וגם חשבון כלם לומר שלמה לא השלמת חשבון כל המצות כי אחר שהוצאת ימיך במעשה המצות אינך מחויב להשלימם וכן אין שואלים ממך דעת וחכמה כי אם לא מצאה יד שכלך לשתיהן יחד כי אם לאחד מהם מה יכולת עשות וש"ת אם לא יעבירוני דרך שאול לא אירא כאמור לז"א בשאול בטעם זקף גדול כמגביה קול ואומר בשאול אתה מתיירא אין פחד כי אין כח לשאול לשלוט או להתעורר עליך רק כשמוליכין אותך שאולה אך לא כשאתה הולך שמה שהוא להיטיב לזולת וז"א אשרה אתה הולך שמה כי אחר שאתה הוא שמה ואין מוליכין אותך אל תירא: