דברים טובים על קהלת · פרק 6 · פסוק 3

הנה כלל כל הכתובים הנאמרים הוא כי אין העושר שלמות כי הזוכה לעה"ב בהיותו עשיר מתת אלהים הוא אך אדרבה יתעתד ליאבד בו ככתוב בפסוקים הקודמים אמר עתה כי לא בלבד עושר לבדו כ"א גם עם העושר הנזכר שהוא מזונו יצטרפו ג"כ בני וחיי כ"א יוליד איש מאה וגם חי כי שנים רבות יחיה וגם דבר רב שיתחבר לו והוא שיהיו בניו ק' הנזכ' בהווייתם ימי שניו הרבות שיחיה שלא יראה מות מאחד מהם ונפשו לא תשבע וכו' אין לו שלמות כי אמרתי טוב ממנו הנפל והוא כי הנה כלל למעלה האושר במה שיזכה להתקיים בו ותשחק ליום אחרון והוא כי בעת מותם מראין להם מתן שכרם וע"י כן שמחים ונפשם שבעה והגופים ישנים ולא מתים בקבר רק כישנים עומדים שלמים עד שעה א' קודם תחיית המתים כעובדא דרבי אחאי בר יאשיה ורבי אלעזר ב"ר שמעון וזה יאמר מה יסכון לגבר יהיו לו בעה"ז בני חיי ומזוני אם אינו מכלל אשר נפשם שבעה אם ישנים כי לא סיגל מצות שנפשו לא תשבע מן הטובה שמראין לו כי לא הראו לו דבר וגם הגוף לא היה כישן בקבר וזהו וגם קבורה לא היתה לו כלומר לו לבדו כ"א גם לרמה ותולעה שעמו ולכחות הטומאה הדבקים שם בו כי אינו כישן. או קבורה לא היתה לו בביתו תמיד עד שעה א' קודם התחייה כ"א שמתרוקנת ממנו כעכול בשר ועצמות בזמן מועט אמרתי שטוב ממנו הנפל כי הנפל תיקן מעט נפשו מאשר היה מקולקל טרם נוצר בבטן ע"י גלגולו זה אך אשר עם כל טובותיו בעה"ז לא העדיף וסיגל מצות על מה שהיה לנפשו מקודם הנפל טוב ממנו ולא בלבד נפל אשר נעשה בכשרות ע"י איש צדיק והנפל נפש צדיק אלא שבא לקבל כרת א' שהיה נשאר לו ליטהר כ"א גם הנפל אשר בהבל ע"י עבירה והפילתו לבל יורגש ולא נטהר כ"א בחשך ילך ולא מקלי הנשמה כי אם כבד עון שגם אחר לכתו בחשך גיהנם שמו יכוס' הוא מאותן רשעים שאמרו בספר הזוהר שנשכח שמם בגהינם ולא הנפש שיצא לאויר העולם חי וראה השמש כבן שמונה חי כנודע כי יש תקון מה ליוצא לאויר על הכל כי יוצא כ"א הנפל ששמש לא ראה וגם לא בלבד הנפל שבהיותו בבטן הודיעוהו התורה כמ"ש ז"ל על בהלו נרו עלי ראשי כ"א אשר לא ידע שלא הגיע לכך וש"ת א"כ איפוא שעל נפל כזה תדבר איך אמרת שאשר לא הראו לו טובה שלא עשה מצות כי מה הרויח בביאתו לעולם נחת על הקודם פירש ואמר ואלו חיה אלף שנים וכו' לומר אצ"ל אם לא חיה הרבה כי אפילו חיה אלף ולא פעם א' כ"א פעמים שנתגלגל ב' פעמים וחיה אלף שנים בכל פעם וטובה לא ראה שלא עשה מצוה בפעם השנית באופן שטוב' שמראין לו במותו לא ראה הלא לחנם בא כי הלא אל מקום אחד שהלך בפעם ראשונה הכל הולך גופו ונפשו ורוחו וא"כ איזה נחת יתוסף לו על הקודם מש"כ הנפל שע"י צער גלגולו שבא והיה נפל נוכה מאשמותיו ויש לו נחת על אשר היה לו מתחלה: