אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה. לשואלים אותה מזה לא למלך ולא לסריסים שהעמיד לפניה:
קריאה במקור
עמנואל הרומי על אסתר · פרק 2 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת מאמר מרדכי אסתר עשה בכלל מכל מה שהיה מגיד לה מרדכי:
כאשר היתה באמנה אתו. ר"ל היתה ממלאה מצותו כפי מה שהיתה בעניין האמונה עמו קיימת באמונתו. ואם הוא מעניין ויהי אומן את הדסה. ותשאהו אומנותו. האמונים עלי תולע. יהיה אמרו כאשר היתה באמנה אתו כלומ' ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כעניין שהיתה עושה בעת שהיתה גדילה אצלו ויהיה אמנה על משקל חכמה עצמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- BP Parma 2843 (De Rossi 615)
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000080010/NLI#$FL21718639
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: BP Parma 2843 De Rossi 615. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fc97946471246c4a218145d82ff0be8ac1da690c386a01416f26ee6e5326466b