ואם נקבה תלד: לפי חוקי הלשון היה לו לומר "ואם נקבה היא"; כי בכל מקום שאין החילוקים תלוים בפעולות שביד האדם רק בדבר אשר במציאות ישמש במלת "היא" – "אם בן הוא... ואם בת היא" (שמות א), "אם דל הוא", "אם בהרת לבנה היא". והשיבו בספרא (מובא בנדה דף מ) שבא לרבות טומטום ואנדורגנוס. רוצה לומר, שאם יכתב "ואם נקבה היא" נצטרך לדעת מהות הנולד מה הוא, זכר או נקבה, לא טומטום ואנדרוגינוס שמהותו נעלם. אבל כשהתנה "ואם נקבה תלד" – אין צריך לדעת רק שילדה זכר או נקבה; הגם שאנחנו לא נדע ונכיר מהות הנולד בבירור מה הוא, זאת ידענו שילדה איזה דבר שהוא בהכרח זכר או נקבה (כי הנולדים אינם תנאי לטומאה רק להגביל זמן הטומאה והמשכתה). אבל כשאמר "היא" – ידיעת מהות הנולד הוא תנאי אל הטומאה עצמה. ודעת ר' שמעון (נדה שם, בכורות מז, כריתות ז) שבא לרבות יוצא דופן ונתבאר למעלה (סימן ג,ד)
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · תזריע · סימן 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd