מלבי"ם על ויקרא · תזריע · סימן 181

לטהרו או לטמאו: הנה מ"ש פה שנית "לטהרו או לטמאו" והלא אמר זה בפ' מצורע?! אחר שחשב תורת כל מימי צרעת סיים "להורות ביום הטהור וביום הטמא". משיב מפני דשם הקיש צרעת הבגד לבית כמ"ש בסימן הקודם, וצרעת הבית אין נוהג בחוץ לארץ כמו שלמד בספרא מצורע, והוה אמינא שהוא הדין דצרעת הבגד הוא רק בארץ. לכן אמר בו בפני עצמו "לטהרו או לטמאו" – בכל מקום, אף [בחוץ] לארץ, וז"ש כשם שמצוה בארץ וכולי (ב) מדוע פה הקדים הטהרה אל הטומאה ושם הקדים הטומאה אל הטהרה? משיב כשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו. והוא עפמ"ש בספרא ויקרא (פרק י משניות ט' וי') שלכן הקדים לפעמים כבש לעז ופעמים עז לכבש וכן תורים ובני יונה ואב ואם, להראות ששניהם שקולים ובארתי הדבר שם סימן רפח מכמה מקומות. וכן מטעם זה הקדים לפעמים טהרה אל טומאה ופעמים טומאה אל טהרה להורות דשניהם שקולים במצוה (ג) מדוע אמר שם בוי"ו המחברת "ביום הטמא וביום הטהור" ופה אמר במלת "או" שמורה החלוקה ולא אמר "לטהרו ולטמאו"? משיב כהן שהוא מטהרו מטמאו ועל זה בא שם וי"ו החיבור, ששני הפעולות יהיו על ידי כהן אחד. ואם מת רואהו כהן אחר ועל זה בא פה מלת "או" שמורה שהם מובדלים על ידי כהנים שונים, שכל אחד או מטמא או מטהר. והגם שכבר למד זה גבי נגעי אדם אמר זה שנית ללמד שכן גם גבי נגעי קרחת ובגדים ובתים.