או בשר כי יהיה בעורו מכות אש: דיני השחין והמכוה שוים בכל דבר ולמה חלקם לב' פרשיות הלא היה יכול לומר "ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא או כי יהיה בעורו מכות אש והיה במקום השחין או מחיית המכוה בהרת וכולי"... ואין לומר שאז נטעה ששניהם כשם א' וכשיסתפק אם הוא שחין או מכוה יטמאנו- זה אינו- דהא בכל הנגעים צריך שידע מאיזה שם היא כמ"ש בספרא פרשה ב סוף משנה ו ובסדר מצורע פרק ה משנה טז. וז"ש במשנה ב' – לא שבאו וא"י אם שחין הוא או מכוה הוא ופי' חז"ל שבא ללמד שחצי גריס משחין וחצי גריס ממכוה אין מצטרפין, שאם היו כתובים ביחד היה דינם כד' מראות נגעים שמצטרפין זה עם זה
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · תזריע · סימן 111
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd