מלבי"ם על ויקרא · קדושים · סימן 93

כי מזרעו נתן למולך: זה מיותר שכבר אמר "אשר יתן מזרעו למולך". ובפסוק שאחרי זה שלש עוד "בתתו מזרעו למולך". ופירשו חז"ל משום ש"זרע" כולל גם בני הבנים כמו שכתוב תמיד "לזרעך אחריך" וכמבואר ביבמות (דף ע) וקדושין (דף ד) זרע זרעה לא צריך קרא. וכן שם דף ?? [ועיין תוס' יבמות (כב: ד"ה וכן) בבא בתרא (קט ד"ה כיון ושם קטו ד"ה בן)]. אמנם פה, הלא כתוב "לא ימצא...מעביר בנו ובתו באש" (דברים יח, י), ונאמר שבנו ובתו דוקא, ושמה שכתוב "אשר יתן מזרעו" סמך על מה שכתוב שם "בנו ובתו". לכן אמר שנית "כי מזרעו נתן למולך" וזה פירוש משנה ו. והנה שם "זרע" בדיוק הוא רק זרע הכשר השומר מינו [ודברי התוס' בבא בתרא קטו ד"ה בן צריכים עיון] ולכן שלש "בתתו מזרעו" להורות שבא בדרך ההרחבה וכולל אף זרע פסול. ובסנהדרין (דף סד) הביא ברייתא דתניא (ויקרא כ׳:ג׳) כי מזרעו נתן למולך מה ת"ל? לפי שנאמר "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש", אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מנין? ת"ל (ויקרא כ׳:ד׳) "בתתו מזרעו". תנא פתח ב"כי מזרעו" וסליק "בתתו מזרעו "?! דרשה אחרינא הוא! "זרעו" – אין לי אלא זרע כשר. זרע פסול מנין? ת"ל "בתתו מזרעו". ותראה כי כפי תירוץ הגמ' כן הוא בספרא וכפי שהביא בגמ' תחלה כן נמצא בספרי (פר' ראה) ופירש הספרי שעל ידי שכתוב "בתתו מזרעו" על זרע פסול, מיותר "כי מזרעו" על בן בתו שאי לאו כן הייתי דורש "כי מזרעו" על זרע פסול לבל יוכחש הקרא "מעביר בנו ובתו באש" ולא נדע בן בתו ובן בנו. ומ"ש "למען טמא את מקדשי" פי' על טומאת המקדש עצמו וכמ"ש ביחזקאל (יחזקאל כג, לט) "ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו". וכבר האריך בזה הרמב"ן ויקרא יח כא, עיין עליו.